.png)
כזכור סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים קובע:
כי תשלום לקופת תגמולים, לקרן פנסיה או לקרן כיוצא באלה, לא יבוא במקום פיצויי פיטורים אלא אם נקבע כך בהסכם הקיבוצי החל על המעביד והעובד ובמידה שנקבע, או אם תשלום כאמור אושר על ידי שר העבודה ובמידה שאושר.
הסעיף קובע הסדר לפיו עובדים ומעסיקים, יכולים להחליט במסגרת הסכם קיבוצי או הסכם אישי כי הכספים שנצברו בקופת הפיצויים יבוא במקום תשלום פיצויי פיטורים. כפועל יוצא מהסדר זה ומשינויים בתנאים של קופות הגמל והפנסיה התקבע הסדר המהווה פשרה בין העובדים והמעסיקים: במידה והמעסיק מפטר את העובד הוא ראשי לשחרר לעובד את כספי הפיצויים שנצברו בקופה בלבד ולא להשלים את ההפרש שבין כספי הפיצויים שהופרשו והפיצויים המלאים על פי חוק. העובד מצידו, מקבל את כספי הפיצויים שנצברו בקופה בין אם התפטר או פוטר, כך העובד אומנם מוותר על חלק מכספי הפיצויים במקרה שפוטר אבל מאידך זוכה בכספי הפיצויים גם במקרה של התפטרות שאינה מזכה בפיצויי פיטורים.
סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים, מתייחס בין השאר לאותם עובדים אשר בעניינם אין הסדר כאמור.
הסעיף קובע בס"ק (א)(1) לחוק:
(א) סכומים ששולמו במקום פיצויי פיטורים לפי סעיף 14, או שהופקדו לפי סעיף 20 או לפי סעיף 21, או ששולמו לקופת גמל לתשלום פיצויי פיטורים, או ששולמו או שהופרשו לקופת גמל לקצבה –
(1) אינם ניתנים להחזרה, להעברה לשעבוד או לעיקול; הוראה זו לא תחול על סכום ששולם או הופקד כאמור בעד עובד שבינתיים חדל לעבוד בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויי פיטורים, אלא אם הסכום מיועד גם לביטוח קצבה ולא נקבע בהסכם קיבוצי או בהסכם אחר, שהוא ניתן להחזרה או להעברה;
הווה אומר, גם במקרים שאינם מזכים בפיצויי פיטורים (דוגמת התפטרות העובד) כל אימת שקרן הפיצויים הינה חלק אינטגרלי מההפרשה לפנסיה, המעסיק אינו יכול למשוך בחזרה את כספי הפיצויים שהפריש לטובת העובד, במהלך ההעסקה.
לפיכך, בשל סעיף 26 (א) (1) לחוק, גם במקרה בו העובד התפטר, המעסיק אינו רשאי למשוך את הכספים הצבורים ע"ח הפיצויים באשר כספי הפיצויים מיועדים גם לביטוח קצבה במאמר הסעיף.
בדברי ההסבר להצעת חוק פיצויי פיטורים (תיקון מס' 18) צויין במפורש כי הרציונאל העומד בפניה המגבלה על החזרת כספי הפיצויים הינו: "...כדי להבטיח שמירת הבטחון הסוציאלי של העובד ובני משפחתו".
לפיכך בהעדר הסכמה מפורשת בין העובד לבין חברת הביטוח המעסיק אינו יכול למשוך את הכספים הצבורים בקופת הפיצויים, גם עם העובד הוא זה שסיים את יחסי העבודה ואין בנמצא בהסכם העבודה הסדר להחלת סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים.
למעשה, מאז כניסתו לתוקף של צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק, בינואר 2008, רוב הסדרי הפנסיה במשק הינה הסדרים בהם קופות הגמל האישיות בהן מופקדים רכיבי פיצויים שוטפים, הפכו לקופות בהן סכום הפיצויים מיועד גם לביטוח קצבה, כלומר, רכיב הפיצויים מהווה חלק אינטגרלי מהתקציב המיועד לצבירת זכויות פנסיוניות לעובד. במצב דברים זה, גם אם אותם עובדים, שלגביהם חל ההסדר על פי צו ההרחבה, התפטרו מעבודתם, המעסיק לא יוכל לדרוש לקבל בחזרה את הכספים של קופת הפנסיה והללו יועמדו לרשותו של העובד לאחר פרישתו לגמלאות.
אולם על פי הוראות צו ההרחבה עצמו, ההסדר על פיו אינו חל על אותם עובדים (לרוב מנהלים או עובדים בכירים) אשר בעניינם הופעלה קופת פנסיה בעלת תנאים משופרים – הסדר מיטיב. ברוב, אם לא כל, ההסדרים המיטיבים הנ"ל טרחו חברות הביטוח והכניסו סעיפים, בהצעת הביטוח עצמה (עליה חתומים בהעובד והמעסיק) ובתנאים הכלליים לפוליסה, לפיהם במקרה שהעובד סיים את עבודתו בנסיבות שאינם מזכות בפיצויי פיטורים (כגון התפטרות) יוחזרו כספי הפיצויים למעסיק, במידה והאחרון ידרוש אותם.
אנחנו למדים כי סעיף 26 לוק, בשונה מסעיפים אחרים בחוק, קובע הסדר שניתן להתנות עליו בהסכם. על פי רוב חוקי העבודה קובעים הסדרים קוגנטים אשר לא ניתן להתנות עליהם בהסכם. כלומר גם אם העובד יוותר על זכויותיו הדבר לא יעמוד למעסיק בבית המשפט. אולם בסעיף 26 נקבע הסדר אשר ניתן להתנות עליו בהסכם, וכך נעשה לעיתים קרובות בפועל.
רבות דובר בעת האחרונה על השחיקה בפנסיה של השכירים בישראל, בשל שלל סיבות שהדיון בהם יורחב כעת. די אם נציין את קריאתה של יו"ר האופוזיציה בכנסת להקים וועדה פרלמנטרית שתחקור את הכשלים בניהול הפנסיות בישראל. (18.8.2013)
לקריאתה זו של ח"כ יחימוביץ' קדם דיון ציבורי ארוך וממושך אשר מצביע על שורה של כשלים בניהול ותכנון הפנסיה של השכירים במשק הישראלי. החשש שמביעים רוב הדוברים (שמוצאים ביטוי בדבריה של יו"ר האופוזיציה, בנספח רר הנ"ל) הוא כי בבוא העת לפרוש ימצאו רוב השכירים במשק בפני הסדרי פנסיה שלא יאפשרו להם חיים בכבוד. מטעם זה בדיוק מבקש המחוקק בתיקון 18 הנ"ל למנוע מגורם נוסף לנגוס בקרנות הפנסיה שכאמור רוב הסיכויים שקצרה ידן מלכלכל את מקבלי קצבת הפנסיה של מחר.
כפי שהוטעם בדברי ההסבר להצעת החוק, המטרה הינה להבטיח את כספי הקצבה של השכירים בישראל על ידי כך שלא ניתן יהיה לפגוע בקצבה בדרך של השבת כספי הפיצויים בתום ההעסקה.
מן הראוי לשוב ולשקול מחדש, לאור דברים אלו את הסייג בסעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים כפי שבא לידי ביטוי בדברי ההסבר למעלה.
לסיכום, לעובדים אשר בינם לבין המעסיק ישנו הסדר לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים תעמוד האפשרות למשוך את כספי הפיצויים אשר הופרשו לטובתם לטובת קצבת הפנסיה אילו ירצו בכך. לעובדים אשר בינם לבין המעסיק אין הסדר לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, אולם כספי הפיצויים מופרשים לקצבת פנסיה, לא תנתן האפשרות למשוך את כספי הפיצויים אם יתפטרו, אולם גם המעסיק לא יוכל לעשות כן והכספים ישמרו בקופת הפיצויים עד לפרישת העובד לגמלאות. שונה הדבר אצל עובדים אשר כספי הפיצויים והפנסיה הופרשו להם לקופה שמהווה הסדר מיטיב אשר לרוב במקרה שלהם יכולו המעסיקים למשוך את כספי הפיצויים בחזרה במידה והעובדים יתפטרו.
האמור במאמר אינו יעוץ משפטי ואינו תחליף לייעוץ משפטי והשימוש במידע על אחריותכם – כל הזכויות שמורות – עו"ד אייל קימל ©