מעסיקים רבים בישראל מקפידים על תשלום כל הזכויות המגיעות לעובדיהם מכח חוקי העבודה, ההסכמים הקיבוציים וההסכמים האישיים. או לפחות חושבים שהם עושים זאת. לא אחת בתחומי עסוק מסויימים חלים הסכמים קיבוציים שנחתמו בענף על כלל עובדי הענף (גם אם המעסיק הספציפי איננו צד להסכם) בדרך של צווי הרחבה, וכן לא אחת מעסיקים אינם מודעים לכך שמעצם היותם חברים בארגון מעבידים, חלות עליהם חובות מכח הסכמים קיבוציים שארגון המעבידים חתם עליהם. יתרה מכך, לא אחת מעסיקים אינם מודעים לכל הזכויות המגיעות לעובדיהם, אף אם חוסר המודעות נובע מתמימות ולא מזדון. התוצאה של כל המקרים המפורטים הינה זהה: הפרת חוקי העבודה או הדין (או שניהם).
בשנת 2007 הקים משרד התמ"ת יחידה מיוחדת במשרד שמטרתה אכיפה של חוקי העבודה מתוך מטרה לחולל שינוי בשוק העבודה.
בשנת 2012 נכנס לתוקפו החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב- 2011 שנועד להעניק לגוף זה – מינהל האכיפה – סמכויות מרחיקות לכת בתחום האכיפה באופן שיאפשר למינהל לעשות את עבודתו.
החוק מעניק למנהל ההסדרה והאכיפה אשר במשרד הכלכלה, סמכויות מרחיקות לכת להטלת עונשים על מעסיקים או מזמיני שירותים אחרים (מי שנקשר בהסכם לקבלת כח אדם אצל חברת שירותים או קבלן כח אדם), אשר מפרים זכויות עובדים או נותני שירות.
המינהל מוסמך לחקור הפרות של חוקי עבודה, למצות הליכי חקירה כנגד מעסיקים החשודים בעבירות, ולהטיל עיצומים כספיים במסגרת הליכים מנהליים, הטלת קנסות מנהליים, וגם להגיש כתבי אישום פליליים כנגד החברה המפרה או המנהלים שלה.
המינהל מסדיר ואוכף חוקי עבודה בתחומים הבאים: תעסוקה וזכויות עובדים, שכר מינימום, מועד תשלום השכר, ניהול פנקס שעות עבודה ומנוחה, חופשה שנתית, נשים עובדות, תעסוקת נוער, זכויות עובדי קבלן, עובדים זרים, זכויות מלצרים ועובדי אירועים, זכויות עובדי חברות נקיון, זכויות עובדי שמירה ואבטחה, שיוויון הזדמנויות בעבודה.
האכיפה המוגברת לא באה להחליף בשום צורה את בית הדין לעבודה. עובד או עובדת אשר זכויותיהם קופחו (למשל) יכולים עדיין לפנות לבית הדין לעבודה לשם קבלת סעד אזרחי (כמו פיצויים או צו מניעה) מבית הדין. אם כך, לשם מה נועד המינהל? מטרתו היא להסדיר את זכויות העובדים בשוק העבודה ובמקביל להרתיע ולהעניש מעסיקים שאינם פועלים על פי החוק. כך למשל יכול עובד אשר זכויותיו קופחו להגיש תביעה לבית הדין לעבודה, ובמקביל להתלונן בפני המינהל על פעולות המעסיק.
הנה מספר דוגמאות לסמכויות המרחיקות לכת שהחוק החדש העניק למינהל:
החוק מאפשר למינהל להטיל עיצום כספי, במסגרת הליך מינהלי (מעין קנס מינהלי) החל מ- 2500 ₪ ועד 35000 ₪ בהתאם לחומרת העבירה ולגוף שעובר את העבירה (אדם פרטי או עסק). עם ההפרה נמשכת יכול המינהל להטיל 2% מגובה הקנס על כל יום שעובר והמעסיק אינו חדל מההפרה. ואם ההפרה חוזרת על עצמה ניתן להטיל עיצום כספי כפול. חשוב לציין כי על גביית העיצום הכספי חלות הוראות פקודת המיסים גביה שעליה ארחיב את הדיבור בעתיד ואציין רק כי היא מעניקה למדינה ורשויותיה סמכויות אכיפה מרחיקות לכת!
יש לציין שבחלק מהמקרים, תשלום עיצום כספי אינו גורע מהאחריות הפלילית של מעביד.
אחד החידושים המשמעותיים שבחוק הוא הטלת אחריות אישית על מנהלים. כך הדבר באשר למנהל הכללי של עסק שמעסיק עובדים ומפר את הוראות חוקי העבודה, וכן המנהל הכללי של עסק המזמין שירותים מקבלן כח אדם או קבלן שירותים המפרים את הוראות חוקי העבודה. החוק מרחיק לכת ומוסיף כי מזמין שירות אחראי גם באחריות אזרחית עבור תביעות שהוגשו כנגד קבלן כח אדם או קבלן שירותים המעסיק עובדים שהוא הזמין את עבודתם. החוק מטיל אחריות על מזמין השירות לנקוט באמצעים כדי לוודא שהקבלן ממנו הזמין את השירות אינו מקפח את זכויותיו עובדיו.
החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה שינה את מצב הדברים בכמה אופנים:
(א)הרחיב אחריות של מעסיקים גם למזמיני שירותים
(ב)הרחיב אחריות של מעסיקים גם למנהליהם הבכירים של המעסיקים או מזמיני השירות
(ג)קבע מנגנוני אכיפה יעילים כנגד הפרת זכויות עובדים
החוק, ומידת המחויבות של המינהל להסדרה ואכיפה של חוקי עבודה, מחייב את המעסיקים לוודא כי הם עומדים בכל תנאי החוק וההסכמים האישיים והקיבוציים להם הם כפופים.
האמור במאמר אינו יעוץ משפטי ואינו תחליף לייעוץ משפטי והשימוש במידע על אחריותכם – כל הזכויות שמורות – עו"ד אייל קימל ©
Comments