.png)
בשלב ההקמה של מיזם חדש קורה לא אחת ששותפים למיזם מתלבטים האם לפעול במסגרת שותפות או להקים חברה בעירבון מוגבל. רבים, בעיקר עסקים שנמצאים בתחילת דרכם והרווחיות עוד לא נראית לעין, מעדיפים לדחות את הנושא של הקמת חברה למועד מאוחר יותר ולו מפאת הרצון שלא להיכנס להוצאות כבדות בשלב הראשוני.
הנה סקירה של מספר שיקולים שיש לקחת בחשבון כששוקלים האם הגיע המועד להקים חברה בע"מ.
(1) מס ההכנסה במקרה של חברה בע"מ מוחל בשני שלבים. בשלב הראשון משלמת החברה מס חברות בשיעור 25%; ואם ימשכו כספים מהחברה ישלמו מס על הכספים, כמשכורת או כדיווידנד. במקרה של עוסק מורשה או שותפות המס הוא על ההכנסה המלאה ללא קשר האם ההכנסה "נשארת בעסק" או נמשכת בידי הבעלים. לכן מגובה הכנסות מסוים כדאי לנצל יתרון זה ולהקים חברה. (2) כמו כן יש לשקול גם שיקולי מס הנוגעים למיסוי של רווחי הון כתוצאה מהעברת קניין משותפות לחברה. בכל הנוגע לשאלות הנוגעות ליתרונות או החסרונות שבהקמת חברה מומלץ מאוד להתייעץ ברו"ח או יועץ מס לשם קבלת הסבר מקיף וממצה המתאים למידותיו של מבקשי הייעוץ. (3) זאת לא תהיה סקירה ממצה של הנושא (או אפילו סקירה שטחית) אם לא נתייחס בשתי מילים לעניין העלויות. עלויות הנהלת החשבונות בחברה בע"מ גבוהות מאלו של שותפות בשל הדרישה להנהלת חשבונות כפולה. (4) בחברה בע"מ יש להגיש דוחות שנתיים לרשם החברות. הדבר אינו נדרש בשותפות. (5) בהקמת חברה יש עלויות חד פעמיות (לא גבוהות) הקשורות ברישום החברה ובכלל זה הכנת התקנון והכנת מסמכי הרישום. כמו כן חברה בע"מ נדרשת לשלם אגרת חברה שנתית בשיעור כ-1500 ש"ח.
מעבר לשיקולי המס ולעלויות העודפות הקשורות בניהול חברה בע"מ ישנם גם שיקולים עסקיים אותם יש לשקלל כשמדובר בשאלה האם להקים חברה. הם חשובים בעיקר כשמדובר בחברה בה שניים או יותר בעלי מניות:
(1) כמובן שההגנה שמעניק מסך ההתאגדות לבעלי מניות בחברה הוא שיקול מכריע ואין צורך להכביר עליו במילים. בעל המניות אינו חב באופן אוטומטי בחובות החברה (אלא רק אם חתם בפני נושיו על ערבויות אישיות). לא כך המצב בשותפות בה השותפים חבים בחובות השותפות משום שאין הפרדה בינם לבין השותפות. (2) חשוב להדגיש בהקשר זה, כי מסך ההתאגדות אינו "בלתי חדיר" לחלוטין. במקרים מסוימים יסכים בית המשפט להרים את מסך ההתאגדות ולאפשר לתובע לתבוע את בעל המניות בעצמו בשל חובות החברה. המקרים הנפוצים ביותר הם מקרים של תרמית וניצול לרעה של מסך ההתאגדות. בנוסף, מסך ההתאגדות אינו מגן על בעלי מניות מפני תביעות בגין עוולות מתחום הנזיקין אשר בעל המניות ביצע בעצמו וכמובן שאינו מגן מפני מעשים פליליים. (3) ההפרדה בין החברה לבין בעלי המניות פועלת בשני הכיוונים. בעל מניות שמצוי בקשיים כלכליים או בקונפליקט עם נושים בעסקיו האחרים מסכן במקרה הרע את מניותיו בחברה ואינו מסכן את החברה כלל. שונה המצב אם מדובר בשותפות. צרותיו של השותף יכולים לזלוג אל השותפות ולסבך את השותפות כולה. (4) שותפות יכול שתהיה רשומה או בלתי רשומה. כעקרון, אם הוחלט שלא לפתוח חברה חדשה אלא לפעול במסגרת שותפות, מוטב לרשום את השותפות ולהכין הסכמים מסודרים הכוללים התייחסות לשלב הבא של מעבר לחברה בע"מ תוך מיסוד יחסי השותפים, חלוקת הון מניות בעתיד – הסכם מייסדים וכיוב' (5) בשותפות, כל בעיה עם אחד השותפים יכולה להביא לפירוק השיתוף, משום שאין קיום נפרד לשותפות אין גם אפשרות להפריד בין הנכסים ובין כל השותפים. בחברה בע"מ מנגד, הנכסים של החברה אינם שייכים לבעלי המניות אלא לחברה עצמה. (6) בשותפות, הקניין הרוחני הוא משותף לכל השותפים. ולכן במידה רבה כל אחד מהשותפים עלול להפריע לכל האחרים לעשות שימוש בקניין הרוחני. לכן חשוב מאוד לעסק שיש לו קנין רוחני או רוצה לרשום קניין רוחני לפתוח חברה בע"מ. במצב זה הקניין הרוחני שייך לחברה כגוף עצמאי. במצב זה גם אם בעל מניות יצא מן השותפות או מכר את מניותיו לגורם חיצוני או לגורם פנימי הקניין הרוחני בכל מקרה ישאר חלק מנכסי החברה.
האמור במאמר אינו יעוץ משפטי ואינו תחליף לייעוץ משפטי והשימוש במידע על אחריותכם – כל הזכויות שמורות – עו"ד אייל קימל ©