.png)
הדרך הטובה ביותר להגן על הלוגו היא לרשום סימן מסחר. במאמרים אחרים אני מסביר איך עושים את זה, מה העלויות ועל מה ניתן ולא ניתן לרשום סימן מסחר.
אבל, גם חוק זכויות יוצרים יכול להעניק הגנה ללוגו באופן הבא:
חוק זכויות יוצרים מעניק הגנה לקטגוריות שונות של יצירות. בגלל הפרשנות המרחיבה שבתי המשפט העניקו לקטגוריות "יצירה ספרותית" ו- "יצירה אומנותית", ניתן להגדיר לוגו תחת אחת משתי הקטגוריות. לכן, הלוגו מוגן כבר מרגע שנוצר, ובלבד שהיה מקורי ושפורסם, זאת באמצעות הגנה שמעניקות זכויות היוצרים.
לפי חוק זכויות יוצרים הבעלים של היצירה (למעט יוצאים מן הכלל) הוא יוצר היצירה. לכן כברירת מחדל הבעלים של הלוגו הוא הגרפיקאי ולא המזמין. החוק גם קובע שהיוצר והמזמין יכולים לקבוע הסדר אחר בקשר לבעלות, אבל ככל שלא עשו את זה הבעלות תישאר בידי היוצר.
אילו משמעויות יכולות להיות לכך? כעקרון המזמין יכול לעשות שימוש בלוגו הרי שילם עליו. אז מה זה משנה מי הבעלים? אומנם המזמין יכול לעשות בו שימוש אבל לפחות באופן תיאורטי היוצר יכול למכור אותו לאחרים ולעשות בו כל שימוש אחר שעולה על רוחו. לכן חשוב מאוד, כשמזמינים לוגו מגרפיקאי, להסדיר את נושא הזכויות הנוגעות ללוגו.
בפסק דין שהתקבל ממש בימים אלו, קבע בית המשפט, על דרך הפשרה, פיצויי לגרפיקאית שייצגתי ושלוגו שיצרה עבור עסק אחד הועתק על ידי עסק אחר, מבלי לקבל את רשותה. מכיוון שהמזמין לא רכש את זכות הבעלות בלוגו, נותר הלוגו בבעלותה של הגרפיקאית, וכשהיא גילתה כעבור מספר שנים שעסק אחר העתיק את הלוגו, העתקה בוטה, ועשה בלוגו שימוש נרחב, היא הגישה באמצעותי תביעה לפיצויי בגין השימוש שנעשה בלוגו, ללא אישורה.
במקרה האחרון, קיבל בית המשפט את דעתנו כי לוגו הוא אכן יצירה ברת הגנה וכי בעלת הלוגו היתה הגרפיקאית משום שבמעמד ההזמנה המזמין לא דרש בעלות בלוגו. יצויין כי באותו עניין טענו, וטענתנו התקבלה, כי אף שהמפר לא היה מודע לגורם שייצר את הלוגו, הוא בהחלט היה מודע לכך שהלוגו שייך למישהו (במקרה זה המפר סבר בטעות שהלוגו נמצא בבעלות המזמין).
האמור במאמר אינו יעוץ משפטי ואינו תחליף לייעוץ משפטי והשימוש במידע על אחריותכם – כל הזכויות שמורות – עו"ד אייל קימל ©